מסיבת חומש


הרב, מחנכות, הורים וילדים יקרים,

מסיבת החומש היא הזדמנות עבור כולנו להתחבר לשורשים שמעצבים את העבר שלנו ולחלום את העתיד שלנו.
אחרי אלפיים שנה של גלות עם ישראל חזר לארצו. כדי לחולל את הנס הזה אבות הציונות עיצבו את היהודי החדש, העצמאי, הלוחם. יהודי שהשורשים שלו דילגו אחורה לתקופות מלכות ישראל, המכבים ובר כוכבא. הדילוג הזה השאיר בצל וכמעט מחק אלפיים שנה של תרבות יהודית צבעונית, מגוונת, עשירה, סוערת ומרגשת.
בשנים הראשונות של תקומה הדילוג הזה היה כמעט הכרחי. היה צורך להתנתק מהגלות כדי לבנות בית יהודי חדש. בנינו בית חזק אבל היום זה כבר לא מספיק שיש לנו בית. כי בעולם גלובלי יש הרבה בתים אפשריים. מה ההבדל היום בין ישראל לקנדה או לאוסטרליה? היום יותר מתמיד אנחנו זקוקים לתוכן תרבותי וערכי משותף שיהיה מיוחד, שיהיה שלנו.

מה יותר טבעי מהתוכן היהודי. המשנה, התלמוד, הרמב״ם, שפינוזה, אחד העם. אוצר עשיר של פילוסופיה, של ידע, של מחשבה, של יצירה ושל ערכים. וכל זה שלנו ובשפתנו. ובכן מדוע זה לא קורה? מדוע לא מתמלאים היום בתי הספר בלימודי יהדות? הסיבה לדעתי היא המחלוקת הפוליטית בין דתיים לחילונים. והחיבור האוטומטי שנעשה היום בין יהדות לדתיות. חיבור שגורם לחלקים בעם שלנו לראות בעצמם היהודים האמיתיים ולחלקים אחרים הוא גורם להתרחק מהיהדות כדי לממש את אמונתם החילונית.

הדרך למימוש היהדות תמיד היתה במחלוקת. הלל ושמאי, רבי יהושוע ורבי אליעזר, אחד העם והרצל. המחלוקות הללו בנו את עם ישראל ויצרו תסיסה תרבותית שהביאה לעולם עושר של טקסטים מכוננים

המחלוקת שלנו היום בין חלק מהדתיים לחלק מהחילונים היא בעיניי טרגית יותר מאלה שקדמו לה. היא טרגית כי היא מובילה להתרחקות מהיהדות ולא להפריה והעמקה. הדתיים ברובם קפאו על שמריהם ועוסקים בהעתקה של העבר ולא ביצירה וחידוש והחילונים ברובם מסתפקים ביהדות שבאה לידי ביטוי בעיקר בחגים ואינה חלק מעולמם התרבותי.

אני מאמין שמוטלת עלינו החובה כהורים וכמחנכים להתגבר על החששות והמוסכמות ולנכס מחדש לעצמינו את העיסוק ביהדות. איש איש על פי אמונתו ונטיות ליבו תוך פלורליזם וכבוד למגוון הדעות והאמונות.

מסיבת החומש היא הזדמנות להתחבר לסיפור המכונן שלנו, של עם ישראל. ברכת הכוהנים שנברך היום נמצאה בירושליים כתובה בעברית קדומה על רדיד כסף בן 2,500. שנה. מאז ועד היום אבות מברכים בה את ילדיהם לאורך ההיסטוריה, בירושליים ובבבל, ביבנה ובטבריה, בורשה ובקזבלנקה והיום גם בשכונת עיר ימים בנתניה.

ילדים יקרים, היום תקבלו ספר תורה אמיתי. לא יהיה לכם קל להבין את הכתוב בו אבל אם תתאמצו תגלו אוצר של הסיפורים הכי מעניינים והכי מרגשים שיש. סיפורים שיכולים לעזור לכם לנווט בים הסוער של החיים. אני מאחל לכם שתלמדו את העבר שלכם ותעמיקו בו כדי לבנות עתיד טוב ומשמעותי לעם ישראל בארץ ישראל.

        דודי פרידמן






Comments